הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא 'תמונות מצב בצהרונים – עלויות והתנהלות מקצועית'.

יו״ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: ״הצהרונים הפכו לשטח הפקר שכל אחד מתנהל כרצונו על גבי הורים וילדים, תוך ניצול סיטואציה קשה בה להורים עובדים אין אופציה אחרת. צהרונים אינם מותרות והגיע הזמן להסדיר את הנושא, ולכן התכנסנו כאן היום".

יו"ר הוועדה ציינה כי אחריות רבה מונחת לפתחן של הרשויות המקומיות: "התפיסה של הרשויות צריכים לראות בצהרונים שירות בסיסי שהם צריכים לתת לציבור שלהם, כך הם צריכים לגבות רק את מחיר העלות ולא לעשות פה רווחים. הנושא הפך לעסק כלכלי לכל דבר, בלי התייחסות לצד המקצועי, מי מטפל בילדים שלנו. האחריות גם לפתח המדינה, "כל מי שרוצה לטפל בילדים צריך להיות מפוקח והן מקצועית והן מבחינת עלויות".

בהמשך הדיון תהתה יו"ר הוועדה האם המדינה מתכננת לייקר את עלויות הצהרונים.

חיים הלפרין, מנהל היחידה לתוכניות משלימות למידה במשרד החינוך לא התחייב כי לא יהיה שינוי בעלויות והשיב כי "הושת קיצוץ בנושא ציל"ה, אנחנו צריכים להביא בינואר פתרונות".

ח"כ אורי מקלב תקף את הדברים: "קיצוץ בציל"ה משמעו גזרות. זה להרוג את האבא ולומר אני יתום. אחר כך אתם באים ואומרים שאין מימוש ואין הרשמה לצהרונים, אם העלויות רק גדולות אז בטח שלא יהיה מימוש".

ח"כ רחל עזריה הציגה כי ממוצע שעות עבודה שבועיות בישראל מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, וכי שיעור תעסוקת הנשים צמחו מאוד בשנים האחרונות (ב-20 אחוזים), ובקרב אימהות לילדים באופן משמעותי עוד יותר (כ-75 אחוזים), וכי ישראל ממוקמת במקום הרביעי בתעסוקת נשים בקרב מדינות אלה. לצד כך הציגה עזריה כי ביחס השעות בהם ילדים נמצאים במסגרת לשעות העבודה של ההורים הפער בישראל הוא עצום, ועומד על פי שתיים מצרפת וגרמניה ובפער גדול גם מבריטניה.

ח"כ מנואל טרכטנברג שלאחר המחאה החברתית הגיש דו"ח לפיו יש להחיל את חוק חינוך חובה גם על גילאי 3-4 כבל על המצב: "זה דיון שלי אישית כאוב מאוד, לפני 5 שנים הגשנו את הדוח, לפי 3 וחצי שנים התחילו גנים לגילאי 3, 4 לפעול בכל הארץ, ולא העליתי בדעתי שאחרי 5 שנים יהיה דיון כזה בכנסת, כאילו חזרנו אחורה והנה אנחנו באותו מקום".

"אני חושב שחלק מהאשמה היא בנו, צריך למחוק מהלקסיקון את המושג צהרון. את הנכד שלי רפאל הוציאו מהצהרון בגלל מה שדובר כאן, הוא לא משתנה בן השעה שתיים לשתיים ודקה, הוא אותו רפאל, אותו ילד, עם אותם צרכים, והוא צריך פתרונות, הוא לא משתנה. לא ייתכן שבשתיים ודקה הפתרון הרבה פחות טוב, גן צריך להיות בין שבע וחצי לארבע עם התאמת תכנים, למחוק את המושג צהרון ולקבע זאת בחוק חינוך חובה".

פיני קבלו, נציג מרכז השלטון המקומי השיב לטענות כי: "אין שום חוק שמחייב רשות מקומית לצהרונים, המדינה מתנערת מאחריות, כל שנה היא צריכה להחיל יום לימודים ארוך ודוחה זאת, ומגלגלת זאת לרשויות כלפיהן יש טענות. אנחנו מוכנים למצוא את הדרך לעשות זאת בצורה טובה וזולה, מרבית הרשויות לא גוזרות קופונים בנושא הזה".

אם לשלושה ילדים שהגיע לדיון תארה את המצב הקשה נוכח עלויות החינוך של ילדיה: "באתי מהפריפריה, אני גרה בשתי רשויות חזקות, כשהבן הגדול שלי נכנס לכיתה א', הוא פשוט ברח לכביש פעמיים מהטראומה של צהרון בית ספרי, עזבתי את העבודה כדי להיות איתו. 10 שנים אחרי, להבן השני שלי אנחנו משלמים על הצהרון בבית הספר 1,160 ש"ח, אני מעדיפה בשביל השקט לשלם עוד 300 ש"ח ולשים בפרטי, הייתי מעדיפה שיהיה מפוקח, של משרד החינוך אבל אין כזה. אף אחד לא מפקח על הכיתות. 4,450 ₪ אנו משלמים על גן וצהרון לבני בן השנתיים, עם העלויות של הבן הגדול והשכירות אנחנו כבר ב-10,000 ₪ ועוד לא דיברנו על שום דבר מעבר. אין שוויון הזדמנויות, זה הסיפור שלי ושל רבים נוספים".

גילה מלכובסקי בעלת רשת צהרונים שמגדלת 13 ילדים לבדה סיפרה: "הוצאתי את ילדיי מהצהרונים בשל מחדלים, שילמתי בייביסיטר, הורים בהרבה מקרים מפקירים את הילדים שלהם כשהם משאירים את ילדיהם בצהרונים".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "יש פה מצוקה אמתית. חייבים פיקוח במסגרות אלה, אני מבקשת ממשרד החינוך להקפיד על זה גם במסגרות הפרטיות וגם הציבוריות. אני מקדמת הצעת חוק שעוסקת גם בנושא תכנים וגם בעלויות, אני מבקשת ממשרד החינוך שתקציב ציל"ה יישאר כמו שהוא. אין סיבה שהעלויות ישתנו מבחינת המחיר שאנו גובים מההורים. אני דורשת מהרשויות המקומיות והשלטון המקומי שיוותרו על גזירת הקופונים, מטריד אותי שרשויות מסרבות להגיש דוחות כספיים ואני מבקשת שיתוף פעולה כאן. ממשרד החינוך אני מבקשת – יש תוכנית של אופק חדש, ואני מבקשת שיהיה פיקוח על זה ושלא יקצצו שעות בתרגילים שונים. בנוסף משרד החינוך צריך לפעול ליישום יום לימודים ארוך בכל הארץ. נעקוב ונבקש דיווחים בכל הנושאים הללו".